<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב המנונא סבא</h1>
<h2>דף יג:</h2>
רב המנונא סבא גם הוא מתלמידי רב, ואין זה רב המנונא סתם כדאיתא בערבי פסחים [ק"ה ע"א] רב חנניא בר שלמיא ותלמידי רב הוו יתבי בסעודתא וקאי עלייהו רב המנונא סבא וכו', עד אמר לא צריכיתו שבת היא דקבעה נפשה הכי אמר [רב] כשם שקובעת למעשר כך קובעת לקידוש. גרסי' בפ' אלו נערות [כתובות מ' ע"א] יתומה שנתארסה ונתגרשה ר' אלעזר אומר באונס חייב והמפתה פטור ובמסקנה א"ר זירא אמר רבה בר שילא אמר רב המנונא סבא אמר רב אדא בר אהבה אמר רב הל' כר' (אילע') [אלעזר] קרי רב עליה דר' אלעזר טובינא דחכימא. גרסי' בפ' כל הגט שנכתב [שלא] לשם אשה [גיטין כ"ו ע"א] הכותב טופסי גיטין צריך שיניח וכו', עד ר' אלעזר מכשיר בכולן וכו'. ובגמרא אמר אמר רב זירא אמר רבה בר שילתא אמר רב המנונא סבא (הל' כר' אילע') אמר רב אדא בר אהבה אמר רב הל' כר' אילע' קרי רב עליה דר' אליעזר טובינא דחכימי. גרסינן בכריתות בפ' אמרו לו [י"ג ע"ב] (אמר רב המנונא סבא אמר ר' יצחק בר אשיאן אמר רב הונא אמר רב הל' כר' אילע' וקרי עליה טובינא דחכימי) הל' ר' אליעזר אומר אם הפסיק בם או שנתן לתוכה מים כל שהו פטור אמר רב שמואל בר אחיתא אמר רב המנונא סבא א"ר יצחק בר אשיאן אמר רב הונא אמר רב הלכה כר' אילעא וקרי עליה טובינא דחכימי. ותו בשלהי לולב הגזול [סוכה מ"ב ע"א] אמר רב הונא עולות העוף שנמצאת בין אגפים וכו' עד מיתיבי השוחט את התמיד שאינו מבוקר וכו', עד האיתמר עלה אמר רב שמואל בר אחיתאי אמר רב המנונא סבא אמר ר' יצחק בר אשיאן הכל מודין בלוקח מן הלשכה שאינן מבוקרין, הרי כל מקום שכסדר הזה מזכיר רב המנונא סבא, חוץ מזה שבדקתי בכמה ספרים ולא מצאתי סבא ההיא דגיטין שילהי פ' הזורק הל' דגט קרח [פ"א ע"ב] אמר רב זירא אמר רבה בר שילתא אמר רב המנונא אמר רב אדא בר אהבה גט קרח קשריו שבעה ועדיו ששה וכו' עד א"ל רב יוסף לרבה בר שילתא (מכריז) [מכדי] כל שלשה במקושר וכו' עד א"ל אף לדידי קשיא לי ושאילתיה לרב המנונא ורב המנונא (לפי) [לרב] אדא בר אהבה וכו'. ונ"ל אע"ג דלא גרסי' הכא סבא היינו רב המנונא סבא ואין לומר שזה ילמוד על כל מקום דהוזכר רב המנונא סבא היינו רב המנונא סתם דליתה. וגרסי' נמי בגיטין פ' השולח הל' מפלוני עבדי [ל"ט ע"ב] אמר רב שמואל בר אחיתא אמר רב המנונא סבא אמר ר' יצחק בר אשיאן אמר רב הונא אמר רב הל' כר' שמעון ומסקנא ולא היא אין הל' כר' שמעון דאמר אין כסף גומר בשחרור כדרך שהשטר גומר. ואגב אורחן נראה לפרש כשם ששבת קובעת למעשר באכילת עראי אע"ג דבחול לא חשיב לעשר דאכילה דחול בעראי לא חשיב עונג אבל בשבת מתוך עונג חשיבה אותה אכילה קבע וקבעה נמי למעשר, אף לענין קידוש נמי היכא דכבר מסובין הן אין צריך היכר כולי האי לעקור השלחן אלא פת יפות ומפה בלבד הוה היכר עם הקידוש. וכן נמי ההיא דאילו נערות [כתובות מ' ע"א] הכי פי' יתומה שנתארסה ונתגרשה ר' אלעזר אומר האונס חייב והמפתה פטור. קס"ד השתא דר' (אילעא) [אלעזר] תרתי בעי יתומה וגרושה מן האירוסין ומשום הכי אונס חייב דאע"ג דיתומה היא חייב ולא אמרינן ונתן לאבי הנערה פרט ליתומה דאין לה קנס אלא קרא אשמעינן דבמקום אביה יד דידה ולא כלום היא בקנס. בגמרא [שם] אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן ר' אלעזר בשיטת רבו ר' עקיבא אמרה וכו' פי' לא תימא דמתניתין חדא קתני דבעינן תרתי יתומה וגרושה, מתניתין תרתי קתני בקנס חדא ביתומה ממש וחדא בנערה שנתארסה ונתגרשה ואביה קיים ואשמעינן ר' (אליעזר) [אלעזר] דכי היכי דיתומה ממש קנסה לעצמה אף נערה גרושה מן האירוסין לעצמה, ממאי, פ' ממאי דמתניתין בתרתי מילי איירי מדקאמר ר' אליעזר אומר וכו' כלומר דאי אמרת במילתא דר' (אילע') [אלעזר] חדא היא דהאונס חייב ולאשמועינן דיתומה יש לה קנס סיפא דקתני במילתא דר' אליעזר מפתה פטור פשיטא דמפתה יתומה פטור דהא מדעתה הוא וניתנה נערה כלומר ועוד אי בנערה הכא קמיירי ר' אלעזר מאי קמ"ל יתומה גרושה, על כרחיך דיש לה קנס וניתני נערה יתומה האונס חייב, גרשה מאי קמ"ל ש"מ מדנקט נתארסה ונתגרשה ותנא ברישא יתומה דתרתי מילי נינהו יתומה שנתארסה ונתגרשה הרי היא יתומה אפילו אביה קיים והאונס חייב ולעצמה קנסה. דהא יתומה חשיבה, ומפתה פטור דקתני סיפא דלא תימא הואיל ואביה קיים היכא דאיהי לא זכיא בקנס דהא נתפתתה יזכה אביה קמ"ל דמפתה פטור לגמרי כיתומה גמורא. והיינו דקרי ליה הכא לר' אליעזר טובינא דחכימי שאמר דבריו בלשון קצרה בלשון יתומה שיש ללמוד חייב סתם כדקתני לעצמה, והאי דקרי ליה בגיטין [כ"ו ע"ב] טובינא דחכימי משום דטעמא דר' אליעזר דמכשיר טופסי שטרות לכתוב ולא גזר שטרות אטו גיטין ובגיטין גזר טופס אטו תורף. ומוקמינ' התם דת"ק לא גזר אפילו בגיטין טופס אטו תורף משום דר' אליעזר הוא דאמר עידי מסירי כרתי ואפילו הכי לא גזר טופס אטו תורף ותנא אחריתי דמכשר בשאר שטרות למיכתב טופס ובגיטין פסול ומשום שמא יכתוב תורף וכתי' בגיטין וכתב לה לשמה דהיינו תורף גזר נמי טופס דבהא איכא למיגזר משום דכת' בקרא הוה קרי על תנא בתרא איליבא דר' אליעזר טובינא דחכימא דאיכא חששא דאורייתא ורב סבר דת"ק נמי ר' אליעזר כדפרישית. ואי נמי סבר דת"ק ר' מאיר הוא אפילו הכי כיון דר' אלעזר פליג בין שטרות לגיטין משום כתיב וכתב לה וגזר טופס אטו גיטין קרי ליה טובינא דחכימי. ובכריתות [י"ג ע"ב] נמי דקרי ליה טובינא דחכימי משום דדרש ו' דושכר והוא דמשכר ורביעית יין דקא מפסיק ביה או נתן לתוכו מים כל שהוא אין משכר אבל אם יותר מרביעית ונתן בו מים מסיק התם דאסור להורות. ובתוספת' דכריתות מסיק וכשם שאם היה כהן פסול לעבודה וחייב מיתה כך אם היה חכם [או] תלמ' חכם אסור ללמד ולהורות. והתם בגמר' דידן מסיק עלה, ולהורות זו הוראה וכו'. ובתוספת' מסיק ר' אלעזר אומר שתאו כולו כאחת חייב מזגו ושתאו או ששתאו חציין פטור. גרסי' בברכות פ"א [י' ע"א] אמר רב המנונא סבא מאי דכתי' מי כהחכם ומי יודע פשר דבר, מי כהחכם זהו הקב"ה וכו'.
